אנו מתמחים באבחון וטיפול במחלות נוירולוגיות תוך התייחסות ליחסי הגומלין בין הגוף לנפש. בין המחלות המטופלות במרפאה: כאבי ראש כרוניים, כאבי פנים, אפילפסיה, כאבים כרוניים, סחרחורות, הפרעות קשב וריכוז בקרב מבוגרים, חולשת גפיים, הפרעות תחושה, הפרעות תנועה כגון פרקינסון, רעד ודיסטוניה, הפרעות בזיכרון וירידה קוגניטיבית וטיפול בחולים לאחר שבץ. הטיפול הניתן במרפאה כולל התייחסות למרכיבים בריאותיים, רגשיים ותפקודיים של המחלה ממנה המטופל סובל. לצד הבדיקות הנוירולוגיות השגרתיות תתקיים הערכה הבוחנת את היחסים בין גוף לנפש כפי שהם באים לידי ביטוי במטופל הספציפי.
המודל מאפשר להבין האם מקור הבעיה הוא רפואי או נפשי ואיך היחסים האלה באים לידי ביטוי בתסמינים מהם סובל המטופל. בסיום תהליך האבחון והטיפול (שאורכו משתנה ממטופל למטופל) המטופל יבין טוב יותר ממה הוא סובל, יקבל את הטיפול התרופתי האופטימלי וירכוש כלים לויסות עצמי, ולשליטה טובה יותר בסימפטומים תוך קבלת תובנה מדויקת יותר בקשרי גוף ונפש במחלה הספציפית.
במה עוסק מקצוע הנוירולוגיה?
נוירולוגיה הוא תחום ברפואה העוסק במחלות של מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) ושל מערכת העצבים ההיקפית (עצבים ושרירים) הנקראות מחלות נוירולוגיות. מאחר ומחלות נוירולוגיות מערבות את מערכת העצבים, הן משפיעות באופן ישיר על תפקודו של האדם, על יכולתו הקוגניטיבית, מצבו הרגשי, יכולת התנועה היציבה והחישה שלו.
תפקידו של הנוירולוג הוא ראשית לאבחן ממה סובל המטופל, לדעת איזה חלק של מערכת העצבים נפגע ומה אופי הפגיעה. שנית, לתכנן את הטיפול בה, כולל מניעה של מחלות הפוגעות במערכת העצבים, איזון מחלות הפוגעות בתפקודה והענקת תפקוד מיטבי לחולים הסובלים ממחלות נוירולוגיות.
במרפאת פסיפס אשר מתמקצעת בנוירולוגיה תפקודית, אנו מתייחסים לאדם השלם, מבינים שתמיד ישנו קשר בין הגוף לנפש ומטפלים בהפרעות השונות במגוון כלים התנהגותיים ותרופתיים.
אנו מייחסים חשיבות רבה לאבחון המדויק ומתכננים בהתאם את התוכנית הטיפולית.
מקצוע הנוירולוגיה מתחלק למספר תתי מקצועות:
נוירולוגיה תפקודית – functional neurology
מדובר בתת מקצוע ישן – חדש. ישן, מפני שאבות הנוירולוגיה עסקו בו כולל שרקו ופרויד לפני מעל 100 שנה ומקצוע חדש מפני שמשך שנים תחום זה נזנח ורק עכשיו חוזרים לעסוק בו באופן מקצועי. הפרעות תפקודיות/פונקציונליות אינן נובעות מפגיעה ברקמת המוח אלא מתפקוד המוח ובממשק המיוחד בין הנפש למוח.
בהפרעות תפקודיות, כל הבדיקות יהיו תקינות. ההדמיה, הEEG ה – EMG או כל בדיקה אחרת. ההתמחות המיוחדת של מרפאת פסיפס היא נוירולוגיה תפקודית. אנו רואים את תפקידנו באבחון יחסי גוף-נפש בקרב המטופלים שלנו ופועלים על בסיס מודל אבעת האשכולות כפי שניתן למצוא באתר. פעמים רבות, חולים נוירולוגים סובלים מעבר למחלתם הנוירולוגית גם מהפרעות תפקודיות/פונקציונליות או בתגובה נפשית למחלתם הנוירולוגית. לעיתים הסימפטום הוא גופני וכולל, כאבים, זרמים, קפיצות שרירים, שיתוקים או פרכוסים והמקור הוא נפשי.
האבחון המדויק של יחסי גוף נפש בהפרעה הספציפית הוא קריטי ומחייב דיוק רב במהלך האבחון. הטיפול אותו אנו מעניקים הוא טיפול רב תחומי, מדורג ומשולב. רב תחומי מפני שהצוות שלנו כולל מטפלים ממקצועות שונים, מדורג, מפני שאנו מתאימים את הטיפול לאדם בהתאם למצבו הנפשי והגופני במקביל. מתואם, מפני שאנו מתייעצים אודות המטופלים וכל המטפלים מעורבים בטיפול של המטופל המשותף.
כאבי ראש וכאבי פנים
ישנו סעיף שעוסק בכאבי ראש. מעבר לכך, אפשר להתייחס לכאבי הראש על פי מיקומם – הם יכולים להיות חד צדדיים או דו צדדיים כשכאבי הראש החד צדדיים נובעים בד"כ ממיגרנה.
כאבי ראש מיגרנוטיים – יכולים לערב את צד ימין או את צד שמאל של הראש לסירוגין. כאבי הראש הללו הם בד"כ בינוניים עד קשים ומלווים בבחילות או הקאות ולעיתים ברגישות לרעש ולאור. התקף נמשך בין ארבע שעות לשלושה ימים. כאשר כאב הראש מופיע תמיד מצד אחד בלבד- ימין או שמאל, הדבר מחייב הדמיה של המוח- CT או MRI.
כאבי ראש דו צדדיים בד"כ נובעים מכאבי ראש תעוקתיים – tension type headache – הפיזור שלהם משתנה. בד"כ הוא מערב את המצח, שתי הרקות או העורף. לעיתים רק את העורף או המצח לעיתים רק את הרקות. בעצם, הכאבים יכולים להתבטא בכל אחד מהמקומות מסביב לראש בפיזור של חגורה או קסדה שלוחצות. כאשר הם מופיעים בד"כ הם סימטריים ולא חד צדדיים. כאבים אלו בד"כ קלים עד בינוניים, אינם מלווים בבחילות או רגישות לרעש ולאור ונמשכים בין חצי שעה לשבוע.
התקפי אפילפסיה
אפילפסיה נובעת מפעילות חשמלית לא תקינה של המוח. התקף אפילפטי נובע מהתפרקות חשמלית מהירה של תאי עצב רבים באזור מסוים במוח ואז האפילפסיה תהיה מוקדית (פוקלית) או בהתפרקות חשמלית בכלל המוח ואז האפילפסיה תהיה כללית.
לאפילפסיה ביטויים רבים:
אפילפסיה כללית – אפילפסיה כללית יכולה להתבטא בהתקף אפילפטי המערב את כל הגוף וכולל איבוד הכרה. בד"כ, הגוף נעשה מתוח, האדם נופל ולאחר מכן יש תנועות ריתמיות בארבע גפיים. להתקף זה קוראים התקף טוני- קלוני מפני שיש לו חלק טוני – שבו כל הגוף מתוח ושלב קלוני שבו כל הגוף נע בצורה קצבית. התקף כזה נמשך בד"כ כדקה ולאחר מכן האדם נותר ישנוני ומבולבל.
התקפים אפילפטיים מוקדיים – עם זאת, ייתכנו גם התקפים אפילפטיים מוקדיים שנובעים מהתפרקות חשמלית באזורים מסוימים במוח ואינם מתפשטים לשאר המוח. התקפים אלו, ימשכו בד"כ כחצי דקה ויגרמו להפרעה נוירולוגית חולפת. אופי ההפרעה יגזר מהמקום במוח שבה ההתקף יתרחש ולכן הביטויים יהיו מאד מגוונים ועשויים לכלול תנועות לא רצוניות של גפה, תנועות מציצה המלווה בשינוי במצב ההכרה ועוד. האבחון ייעשה ע"י הנוירולוג על בסיס סיפור המחלה.
אם מסתייע, אז כדאי לצלם סרטון של ההתקף ולהראות לרופא. הבדיקה החשובה ביותר לאבחון אפילפסיה היא בדיקת הEEG אשר מדגימה את הפעילות החשמלית של המוח וחשוב לעשות MRI בפרוטוקול מיוחד לאפילפסיה על מנת לאבחן את המחלה בצורה מדויקת.
פרכוסים פונקציונליים – מעבר לפרכוסים אפילפטיים (כלליים או מוקדיים) ישנם אנשים הסובלים מפרכוסים לא אפילפטיים, כלומר, לפרכוסים דמויי אפילפסיה שאינם נובעים מהתפרקות חשמלית לא תקינה של תאי המוח. פרכוסים לא אפילפטיים או בשמם העדכני, פרכוסים פונקציונליים הינם בד"כ ממקור נפשי. לעיתים לאחר אירוע טראומטי או כחלק מהפרעה נפשית אחרת.
חשוב לדעת לאבחן את ההתקפים הלא אפילפטיים על מנת להתאים את הטיפול המיטבי ולהימנע מנטילת תרופות אנטי אפילפטיות לשווא. האבחנה תיעשה ע"י נוירולוג על פי מאפייני הפרכוסים. פרכוסים פונקציונליים בד"כ תכופים יותר וממושכים יותר מהתקפים אפילפטיים ולא יגיבו לטיפול התרופתי הרגיל.
הבדיקה הטובה ביותר לאבחון פרכוסים פונקציונליים היא בדיקת וידאו EEG שבה, המטופל שוכב משך מספר ימים באשפוז תחת צילום וידאו מתמשך וEEG מחובר 24 שעות ביממה. הטיפול השכיח באפילפסיה הוא הטיפול התרופתי, אך לעיתים יש צורך בגירוי וגאלי (קוצב מיוחד) או אפילו ניתוח על מנת לאזן את המטופל. הטיפול בפרכוסים פונקציונליים הוא טיפול התנהגותי ונפשי.
הפרעות זיכרון, הפרעות קוגניטיביות, הפרעת קשב וריכוז ודמנציה (שטיון)
ישנן מגוון הפרעות המשפיעות על התפקוד הקוגניטיבי. בצעירים, פעמים רבות מדובר בהפרעת קשב, לעיתים חרדה או פוסט טראומה משפיעות על הריכוז וכתוצאה מכך גם על הזיכרון. גם תרופות והפרעות מטבוליות, עלולות להשפיע על היכולות הקוגניטיביות. במרפאת פסיפס נעריך את מצבכם הקוגניטיבי, נאבחן את הסיבה לפגיעה הקוגניטיבית עם דגש על איתור הפרעות הפיכות הניתנות לטיפול. לאחר אבחון ההפרעה, נציע תוכנית טיפולית מתאימה שתכלול טיפול במקור הבעיה במידת האפשר, איזון תרופתי מתאים, והקניית כלים להתמודדות עם ההפרעות הקוגניטיביות השונות.
הפרעות תנועה
הפרעות תנועה מתבטאות בהפרעה במנגנון התנועה ומתחלקות לשתיים: מחלות עם תנועת יתר (היפרקינטיות) כגון טיקים או כוראה (תנועות דמויות ריקוד – מקור המילה – כוריאוגרפיה) ומחלות עם תת תנועה שהשכיחה שבהן היא מחלת פרקינסון. גם רעד נחשב לאחת מהפרעות התנועה. הפרעות אלו נובעות מפגיעה בגרעיני הבסיס- אזור במרכז המוח המווסת את עוצמת התנועה. חלק מהפרעות התנועה מוחמרות במתח, כגון, רעד וטיקים וחלקן עלולות לגרום לדיכאון וחרדה כגון מחלת פרקינסון.
במרפאת פסיפס, נאבחן את הפרעת התנועה על בסיס ההתבטאות הקלינית. בהפרעות אלו, ההדמיה המוחית בד"כ תקינה ונועדה בעיקר לשלול מקור אחר למחלה. נתאים את הטיפול התרופתי המיטבי למטופל ומעבר לכך, נקנה טכניקות לשליטה במתח כגון היפנוזה עצמית או מדיטציה על מנת לעזור לשלוט בצורה טובה יותר בהפרעת התנועה.
שבץ ומחלות כלי דם של המוח
שבץ (אירוע מוחי) מתבטא בד"כ בפגיעה נוירולוגית חדה ופתאומית הגורמת לחולשת פלג גוף (ימין או שמאל), הפרעת תחושה, קושי בדיבור או הפרעה בשיווי משקל. אירוע מוחי נגרם בד"כ מגורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם, סכרת ויתר שומנים בדם. במידה ואדם חש תחושות החשודות כשבץ מוחי, עליו לפנות באופן מיידי למיון של בית החולים הקרוב ביותר אליו. לאחר אשפוז ובמידת הצורך, שיקום, יש צורך בהמשך איזון גורמי סיכון, שיפור תפקוד בעזרת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת ולעיתים, עזרה בהתמודדות הנפשית עם הנכות או עם התגובה הפוסט טראומטית שעלולה להתלוות לאירוע המוחי. במרפאת פסיפס נעזור למטופלים ולמשפחותיהם להתמודד עם המצב שנוצר בעקבות השבץ, נייעץ כיצד למנוע אירועים נוספים ונתמוך בשיקום בעזרת הצוות הרב תחומי של המרפאה.
הפרעות נוירו-מוסקולריות
הפרעות נוירו- מוסקולריות כוללות נוירופתיות (הפרעה בהולכה העצבית) ומיופתיות (מחלות שרירים) גם מחלת ALS כלולה בתחום המחלות הנוירומוסקולריות. מחלת ALSמתבטאת בחולשה, דלדול שרירים וגם תחושה של קפיצות שרירים. לעיתים מטופלים מרגישים קפיצות שרירים ומפרשים זאת בטעות כמחלת ALS. גם כאן ישנה חשיבות רבה לאבחון המדויק של הסיבה למחלה וזיהוי סיבות הפיכות כגון חסר ויטמינים או מחלות דלקתיות. כמובן, שהבסיס לאבחון יהיה קליני.
בדיקת עזר שכיחה בהפרעות אלו היא בדיקת ה – EMG .לעיתים, המטופלים סובלים מהפרעה תחושתית כולל כאב. לאחר שנאבחן האם מדובר בנוירופתיה, ננסה לאבחן את סיבת הנוירופתיה ובמידה ולא ניתן לרפא את המחלה, נטפל בטיפולים המתאימים להפחתת הכאב הנובע מהנוירופתיה כולל טיפולים תרופתיים, טיפולים מקומיים וטיפולים התנהגותיים.
מחלות נוירואימונולוגיות
המחלה השכיחה ביותר בקבוצה זו היא טרשת נפוצה – multiple sclerosis – MS . זוהי מחלה העלולה לגרום לחולשה, הפרעת תחושה, סחרחורות או הפרעות בראיה. האבחנה מתבססת על קליניקה ובדיקות עזר. בדיקת העזר העיקרית היא בדיקת ה-MRI. התקפים של טרשת נפוצה דומים מעט באופיים לאירועים מוחיים, אבל בד"כ הביטוי שלהם פחות עוצמתי וההופעה פחות חריפה ומתפתחת תוך ימים ושבועות ולא תוך דקות. מחלות נוירו אימונולוגית כמו שאר המחלות הדלקתיות והאוטואימוניות שבהן מערכת החיסון של האדם מופנית נגדו, מושפעות מסטרס. לעיתים, מצב דחק עלול לגרום להתקף של טרשת נפוצה ולעיתים המטופל מרגיש כאילו לקה בהתקף מבלי שבאמת לקה בהתקף של טרשת נפוצה והתלונה שלו נובעת ממתח נפשי בלבד.
בנוסף, על הטיפול התרופתי הניתן במסגרת מרפאות טרשת נפוצה בבתי החולים, ניתן להוסיף טיפולים התנהגותיים כגון היפנוזה ומדיטציה על מנת להפחית מתח ולעזור בוויסות עצמי. לימוד טכניקות להרפיה וויסות עצמי מאפשרות גם להבחין בין התקפים אמיתיים להתקפים מדומים של טרשת נפוצה.
