הגישה הטיפולית

0B9A3142

אבחון

האבחון מתבסס בשלב הראשון על סיפור המחלה ומבוצע על ידי הנוירולוג ד"ר יעקב עזרא, מנהל המרפאה הרב תחומית "פסיפס". בשלב זה נתעניין בעיקר בתלונות שלך, נשתדל להבין בצורה מדויקת את אופי הסימפטומים עוצמתם ותדירותם ואת מהלך המחלה. איך הכל התחיל ומה ההתפתחות וממה במדויק ממה את/ה סובל/ת. 

אמנם ישנה חשיבות לאבחנות הקודמות ולברורים שעברת, אבל, לפחות בהתחלה נשתדל להתעלם מהם על מנת שלא להיות מוטה מדעותיהם של אחרים ולערוך אבחון נוסף במרפאה. לאחר הריאיון הרפואי, תתקיים בדיקה נוירולוגית מוכוונת לתלונותיך. בדיקה אשר תזהה האם יש פגיעה במערכת העצבים ומה מיקומה. 

לאחר הבדיקה, נארגן את כל המידע הקיים על להגיע לאבחנה או למספר אבחנות אפשריות תוך מתן הסבר מפורט ובהיר באשר למקור הסבל שלך. 

חלק חשוב של האבחנה המבוצעת על ידי ד"ר עזרא הוא, אבחון אודות מיקום ההפרעה על פי מודל  ארבעת האשכולות. מעבר לאבחנה הספציפית, תתקיים הערכה ביחס למיקום של המטופל על פני ספקטרום ארבעת האשכולות, או במילים אחרות: מהם יחסי גוף נפש במחלה שלך. האם מדובר במחלה גופנית המשפיעה על הנפש, הפרעה נפשית שגורמת לתלונות גופניות או יחסים אחרים בין הגוף לנפש. 

מהו מודל ארבעת האשכולות

האשכול הראשון של המודל הוא מצבים אורגניים – גופניים. אלו הם מצבים של מחלה גופנית, שעשויה להשפיע על מצב הרוח ולהביא לתגובות רגשיות שונות, מבלי שהמחלה עצמה תהיה מושפעת מלחץ וחרדה. במצבים אלו יש לטפל ראשית באמצעות התערבויות רפואיות מקובלות, כגון,  תרופות, פרוצדורות וניתוחים במידת הצורך. במקביל לכך, יש לשים לב להשלכות הפסיכולוגיות שלהן, כגון דיכאון וחרדה. פסיכותרפיה מתאימה צריכה להיות מכוונת להתמודדות עם המחלה, עידוד שיתוף הפעולה של המטופל עם הטיפול, ליווי תהליך השיקום שלו או סיוע בהסתגלות לחיים עם מוגבלות גופנית. המוקד של הפסיכותרפיה עשוי להיות התפיסות של המטופל אודות מחלתו, וההתנהגות שלו ביחס אליה. ככל שהמטופל יבין טוב יותר ממה הוא סובל ולא יחזיק בתפיסות שליליות ומייאשות בנוגע למצבו, הוא יהיה בעל מוטיבציה להתמודד עם המחלה בצורה טובה יותר.

האשכול השני מתייחס למחלות גופניות שמחמירות כתוצאה מדחק (Stress-Exacerbated Diseases). מחלות אלו, הכוללות מצבים דלקתיים, הפרעות תנועה ומחלות כרוניות רבות, הן בעלות פתופיזיולוגיה ברורה – ומושפעות מקיומו של מתח.  מחקרים  מלמדים על השפעת הדחק על מערכת החיסון, וכתוצאה מכך על החמרה במחלה האורגנית. גם במצבים כאלה, הטיפול העיקרי הוא לפי המודל הרפואי המקובל – אולם חשוב ביותר להוסיף על טיפול זה גם טיפול נפשי שיסייע בהפחתת הדחק, כגון אימון בטכניקות הרפיה, ביופידבק או היפנוזה. באשכול זה, הדגש הוא כי שילוב של שני הטיפולים יחד, הרפואי והנפשי, משפיע בצורה הטובה ביותר על המהלך הגופני של המחלה.

האשכול השלישי מתייחס לתסמונות גופניות פונקציונליות (Functional Somatic Syndromes), אנו קוראים להפרעות באשכול זה, תסמונות סף נמוך. אשכול זה, שזכה להמשגות שונות בעבר – הפרעות סומטיות, סימפטומים ללא הסבר רפואי ועוד – מתייחס להפרעות שיש בהן סימפטום גופני אחד או יותר, שאינו מוסבר על סמך בדיקות רפואיות. המודל שלנו, מציע להתייחס למצבים אלו כמצבים של השפעה דו-כיוונית של הגוף והנפש. רגישות מוגברת לגירויים גופניים יחד עם תגובתיות-יתר של מערכת העצבים האוטונומית, יוצרות מעגל קסמים שמזין את עצמו, ויוצר תהליכי למידה שמגבירים את המצוקה הגופנית. הפרעות אלו, נגרמות מהפעלה מוגזמת של המערכת הלימבית אשר מופעלת כתגובה  לסטרס ממושך או לאירועים טראומטיים שונים. לאחר שהמערכת הלימבית פועלת ביתר, נוצרת תגובתיות יתר של המערכת הסימפתטית המתבטאת במתח שרירים, דפיקות לב, נשימה מוגברת, פעילות מעיים מוגברת ובנוסף לכך ישנה תחושתיות מוגברת. כל תגובה של הגוף נחווית בצורה מוגברת. בעקבות הגברת התחושה של התגובות הפנימיות ישנה הפעלה נוספת של המערכת הלימבית ששוב גורמת לתגובה וכן הלאה במנגנון של מעגל קסמים.  באשכול זה, טיפולים מתחום הרפואה ההתנהגותית כגון פיזיותרפיה, היפנוזה ומדיטציה, הוכחו כיעילים ביותר – פעמים רבות אף יותר מטיפולים פרמקולוגיים מקובלים.

האשכול הרביעי מתייחס להפרעות המרה (conversion disorders). לעיתים הסימפטום נובע מהמרה של קונפליקט נפשי לא מודע או מצוקה אחרת לא מודעת המתבטאת ישירות בגוף. ההפרעה נובעת מכך שהנפש שלנו מורכבת ממצבי אגו שונים המתפתחים במהלך החיים. בתחילה נוצר מצב אגו של ילד, בהמשך, של בוגר, יחסי האגו קשורים ליחסים שלנו עם דמויות שונות. אדם בוגר יכול להיות בן, אב, מורה, איש מקצוע בן זוג ועוד.בכל סיטואציה ואינטראקציה, יתבטא מצב אגו אחר. לא דומה מצב האגו שלו מול אביו למצב האגו שלו מול אשתו או מול בנו. לעיתים מצבי האגו אינם מסונכרנים ומתואמים. מצב אגו אחד רוצה לעשות משהו (לשרת ביחידה קרבית, להתחתן, ללמוד מקצוע מסוים) ומצב אגו אחר, לא מודע, חושש מכך ואינו מעוניין בכך. מצב האגו החבוי הלא מודע שלא מקשיבים לו, ייצר תסמין גופני על מנת להגן על האדם שאינו מקשיב למצב האגו הזה. אמנם זה נשמע מסובך ומוזר, אבל זו תופעה אמיתית ומוכרת.  כמובן, שמדובר בתופעה יחסית נדירה ולא פשוטה לאבחון ולטיפול. אנו מאבחנים את ההפרעה בעזרת סיפור מחלה אופייני, היעדר ממצאים בבדיקה הנוירולוגית ובבדיקות העזר תוך הקשבה למטופל ומלווים את המטופל במסע לחיבור בין מצבי האגו השונים המאפשר צמיחה והתפתחות. 

האמונה שלנו היא שתמיד יש יחסי גומלין בין הגוף לנפש, ולכן נשתדל לאבחן ולטפל בהתאם. לאחר ההסבר, תתקבל ההחלטה האם יש צורך בבירורים נוספים או שאפשר להתחיל בטיפול. לעיתים אפשר להתחיל טיפול גם מבלי לסיים את הברור, כלומר לברר ולטפל במקביל. ההחלטה לגבי הטיפול היא החלטה משותפת של המטופל והרופא. ד"ר עזרא יפרוש את היתרונות והחסרונות של הטיפולים השונים, התרופתיים וההתנהגותיים, ונחליט ביחד לגבי הדרך הטיפולית על פי יעילות הטיפולים, תופעות הלוואי שלהם ועל פי העדפותייך. 


מהם חמשת עקרונות הטיפול בכאב כרוני

הטיפול בכאב כרוני,מתבצע בעזרת חמשת העקרונות הבסיסיים המקובלים בספרות הרפואית. לא תמיד מדובר בדרך קלה ופשוטה, אבל, זאת הדרך הנכונה ביותר לעזור לך. נזכיר בקצרה את חמשת העקרונות הטיפוליים:

  1. תנועה- הקפדה על פעילות גופנית מתונה וסדירה מעלה את סף הכאב, מפחיתה רגישות, מאפשרת וויסות והרגעה של המערכת הסימפתטית, משפרת כושר גופני, מחזקת את השרירים ואת השלד ועוזרת לאיזון לחץ דם סכרת וכולסטרול. על אף הקושי בקיום פעילות גופנית במצב של כאב כרוני הרי שהיא מומלצת מאוד. לשם כך, נמליץ פעמים רבות על פיזיותרפיה וטיפול בתנועה ומפנה למטפלות המצוינות שלנו.
  2. הימנעות מצריכה מוגזמת של משככי כאבים. נטילת משככי כאבים בתדירות גבוהה ובעיקר אופיאטים, עלולה להחמיר תסמונות כאב כרוניות. זה כמעט תמיד נכון בכאבי ראש ונכון ברוב המקרים של כאבים כרוניים אחרים. מומלץ להימנע מנטילת משככי כאבים מעבר לפעמיים בשבוע. לעיתים המטופלים צריכים לעבור תהליך של גמילה ממשככי כאבים. לשם כך מומלץ ליטול תרופות כטיפול מונע, ללמוד טכניקות ויסות עצמי ובמידת הצורך להיעזר בפסיכולוג רפואי. הפחתת משככי כאבים מהווה חלק חשוב מתהליך ההתמודדות וקבלת השליטה על הכאב.
  3. טיפולים תרופתיים מונעים- ישנם טיפולים תרופתיים אשר נוטלים באופן יומיומי. תרופות אלו, מעלות את סף הכאב, עוזרות לשינה, ולעיתים משפרות מצב רוח. התרופות האפשרויות הן אלטרול (אמיטריפטילין), סימבלטה (דולוקסיטין) ליריקה (פרגבלין) , נאורונטין(גבפנטין). לכאבי ראש כרוניים, מומלץ להיעזר בתרופות אחרות ממשפחות התרופות נגד לחץ גם או אפילפסיה וגם על אלטרול. כאשר יש אינדיקציה נטפל גם בעזרת הטיפולים הביולוגיים החדישים כגון אג'ובי, אימוביג ואמגליטי כנגד מיגרנות כרוניות.
  4. טיפולים ללימוד ויסות והרגעה עצמית- כאמור, הכלי הטיפולי העיקרי שלי הוא לימוד הרפיה היפנוטית ושימוש בהיפנוזה לעזרה בכאב ובהפרעות נוירולוגיות שונות. בנוסף, ישנם טיפולים אחרים כגון מדיטציה ובעיקר מיינדפולנס, הרפיה, דמיון מודרך וביופידבק.  כאשר יש אינדיקציה שאחת הטכניקות האחרות מתאימה יותר, תופנו לפסיכולוגים הרפואיים של המרפאה.
  5. טיפול בפסיכולוגיה רפואית – חלק מהמטופלים הסובלים מהפרעות גופניות שונות, הן מחלות אורגניות כגון פרקינסון, אפילפסיה או טרשת נפוצה, זקוקים לתמיכה בהתמודדות עם מחלתם. חלק מהמטופלים הסובלים מתסמונות סף נמוך, סובלים גם מחרדה דיכאון או פוסט טראומה משמעותיים הנזקקים לטיפול פסיכולוגי. המטופלים הסובלים מתסמונת המרה יופנו לפסיכולוגים הרפואיים במרפאה להמשך טיפול. הטיפול יתבצע במקביל לטיפול של הנוירולוג, ושל שאר חברי הצוות תוך תיאום בין כל המטפלים.

פעמים רבות יעשה שימוש בלימוד הרפיה היפנוטית, בשיטת שלושת השלבים המעניקה למטופלים יכולת ויסות עצמי, שליטה ותובנה. שיטה זו, מאפשרת הפחתת משככי כאבים ומעבר מתפקיד של קורבן של המחלה לתפקיד יותר מודע ושולט. 


מהי שיטת שלושת השלבים

מטרת הטיפול, היא להעניק למטופל דרך לוויסות והרגעה עצמית, שליטה טובה יותר בסימפטומים ותובנה טוב יותר בקשרי גוף נפש במחלה הספציפית.  לאחר מפגש ראשוני שמטרתו לאבחן את בעיית החולה ולהציע לו לבחור בין טיפול תרופתי לטיפול התנהגותי, החולה קובע מראש שלוש פגישות ללימוד הרפיה היפנוטית. 

בפגישה הראשונה, נתרגל הרפיה הדרגתית בטכניקה היפנוטית המאפשרת כניסה מהירה למצב הרפיה תוך התייחסות לתלונות הספציפיות של החולה. לאחר שהמטופל נכנס לטרנס, (אותו ניתן לזהות בעזרת מס' סימנים פיזיולוגיים), ניתנות סוגסטיות המתאימות לתלונות של המטופל עם דגש על הגברת תהליכי הריפוי. לקראת תהליך היציאה ממצב ההיפנוזה,  ניתנות סוגסטיות פוסט היפנוטיות על כך שהחולה ידע להיכנס למצב זה גם בהמשך ויוכל לשלוט בתגובות הגופניות בצורה טובה יותר. ההתערבות נמשכת כעשר דקות. בכל התהליך, המטופל נמצא בהכרה מלאה, בד"כ מרגיש רוגע, לפעמים תחושה של שקיעה של הגוף וקלילות של הידיים. לעיתים הכניסה למצב ההיפנוטי היא עמוקה ולעיתים יחסית שטחית. 

לאחר סיום התרגיל,  המטופל מתבקש לתרגל את ההרפיה באופן עצמאי שלוש פעמים ביום כטיפול מונע, ללא קשר להופעת הסימפטומים. ביצוע הרפיות שלוש פעמים ביום על מנת להפחית את תדירות הכאבים או הסימפטום ממנו המטופל סובל ועדיין לא לשלוט בסימפטום עצמו כאשר הוא מופיע.  תרגול סדיר של הרפיה שלוש פעמים ביום, מאפשר לרכוש מיומנות טובה להרפיה עצמית. מעבר לכך, התרגול עצמו מעניק רוגע למטופל ומפחית תדירות התקפים של כאבי ראש, או סימפטומים אחרים. לעיתים המטופלים מצליחים להיכנס להרפיה עצמית במהירות ובצורה טובה ולעיתים הם זקוקים להקלטה של ההרפיה. לשם כך נהוג להקליט את ההרפיות בד"כ על גבי הטלפון הסלולארי של המטופל במפגש השני (ולעיתים במפגש הראשון). 

במפגש השני, המתרחש כשבוע עד שבועיים לאחר המפגש הראשון,  מתבצעת הקלטה של ההרפיה ההיפנוטית. התוכן דומה להרפיה הראשונה, ההקלטה נמשכת כ10 דק'. ההמלצה היא לתרגל את ההרפיה עם ההקלטה כטיפול מונע, ובהמשך, כשיהיה מספיק מיומן גם ללא ההקלטה. בעזרת ההקלטה, המטופל לומד באופן עצמאי להרפות את עצמו, בהמשך, כבר אינו נזקק בד"כ להקלטה וכאשר הוא מגיע למפגש השלישי הוא כבר בשל ללמוד לשלוט בהתקף עצמו ולא רק לתרגל את ההרפיה כאשר אינו סובל מכאבים. 

במפגש השלישי, שנערך כשבועיים עד חודש לאחר המפגש השני, המטופל, מתרגל כניסה מהירה להרפיה היפנוטית. התרגול מתחלק לשלושה חלקים: לימוד כניסה מהירה לטרנס (2-3 דקות), תרגול הרפיה קצרה תוך שימוש בטכניקה שמתארת מקום בטוח (אמיתי או דמיוני) לפי בחירת החולה והגברת החוויה בעזרת תיאור החוויות החושיות ולבסוף סוגסטיות (השאות) של שליטה בסימפטום המדובר. בחלק השלישי של אותו התרגיל, החולה מתבקש להכנס למצב הרפיה היפנוטית מהירה, על מנת לשחזר את החוויה שחווה זה עתה. כל התרגול נמשך גם כן כ-10 דק'. בתום המפגש, המטופל מתבקש לתרגל הרפיה ארוכה בתחילת יום ובסופו כטיפול מונע (על מנת להפחית את תדירות ההתקפים) והרפיות קצרות תוך שימוש בטכניקת "מקום בטוח" לשליטה בסימפטום. מאחר והתרגול האחרון מתבצע בישיבה בכיסא ונמשך 2-3 דקות, אפשר לבצע אותו פעמים רבות ביום מבלי שזה ישפיע על המהלך התקין של חיי המטופל.  לעיתים, המטופל צובר מתח לאורך היום כך שבמהלך היום מופיע כאב כתוצאה מעליה במתח השרירים. תרגול הרפיות קצרות לשליטה בסימפטום מאפשרת הפחתת מתח מס' פעמים במהלך היום וכתוצאה מכך, שיפור ביעילות השליטה בסימפטום.


כמה זמן נמשך הטיפול כולו?

לעיתים מספיק מפגש בודד על מנת לאבחן, להסביר והמטופל מחלים. לעיתים, שלושה ארבעה מפגשים ולעיתים, נלווה אותך במסע לריפוי בעזרת הצוות המשולב. מסע שיכול להמשך שבועות ואף חודשים, תלוי במחלה שלך, בצרכים וברצונות שלך. כדי לטפל בצורה נכונה במחלות מורכבות, יש צורך בעבודת צוות. לשם כך, הצטרפו למרפאתנו אנשי מקצוע מצוינים, מובילים בתחומם המכירים את מודל העבודה שלי. אנו מטפלים במטופלים, בטיפול מתואם ומשולב במטרה להגיע לריפוי או להקלה במידת האפשר.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

עוד מאמרים

הגישה הטיפולית

אבחון האבחון מתבסס בשלב הראשון על סיפור המחלה ומבוצע על ידי הנוירולוג ד"ר יעקב עזרא, מנהל המרפאה הרב תחומית "פסיפס". בשלב זה נתעניין בעיקר בתלונות

קראו עוד »

סובלים מבעיות רפואיות וכאבים כרוניים?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם