התמודדות נפשית

עם מחלות כרוניות ומצבים רפואיים מורכבים

מחלה כרונית, הינה מחלה איתה מתמודד האדם לאורך זמן ממושך, לעיתים לאורך שנים ואפילו לאורך כל חייו. דוגמאות למחלות אלו הינם, סכרת, מחלות לב, סרטן, מחלות מעי ועוד.

לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות עבודותיהם של חוקרים בכירים בעולם, החל המודל הביו-פסיכו-סוציאלי לצבור תאוצה בעולם הרפואי. לפי מודל זה, התמקדות רק במשתני הגוף של החולה אינם מספיקים בכדי למדוד ולהסביר מחלות ועל המדע להתחשב בתרכובת של גורמים שונים -“ביו-פסיכו-סוציאליים” – הכוללים מדדים ביולוגיים, נטיות גנטיות, גורמים אישיותיים, חברתיים ותרבותיים אשר משפיעים יחדיו במכלול אחד על מצבו הרפואי של החולה.

עקרון זה חשוב אף יותר כאשר מתמודדים עם מחלות כרוניות. מצבו הרפואי של החולה משפיע ומושפע ממצבו הנפשי. על כן, הבנה וטיפול נכון בסוגיות הנפשיות יכולים להשפיע במידה רבה על מהלך המחלה, על פרמטרים פיזיולוגיים העומדים בבסיסה, על מידת שיתוף הפעולה של החולה ועל רמת תפקודו ואיכות חייו.

אדם המאובחן כחולה במחלת כרונית נאלץ להתמודד עם העובדה כי מרגע זה והלאה, חייו השתנו. עליו להתמודד עם עובדת היותו חולה במחלה כרונית, עובדה אשר עלולה להשפיע בצורות שונות על רגשותיו ועל תפיסת העצמי שלו. בנוסף על השינוי התפיסתי, מחלה כרונית מצריכה רמה גבוהה של מחויבות מצד החולה ומשפחתו לטיפול הרפואי. בשל כך, ההתמודדות עם המחלה כרוכה בהיכנסות לתוך מערכת חדשה של מגבלות, אתגרים והתנהגויות הקשורות בשמירה על אורח חיים בריא, אשר ייתכן ולא היו מוכרות לאותו אדם קודם לכן. שינויים אלה, בין אם התנהגותיים ובין אם תפיסתיים, עלולים להוביל למצבי רגש בלתי שגרתיים כגון חרדה, כעס, עצבנות, מתח ודכדוך ולחייב תקופת הסתגלות למחלה. במרבית המקרים, רגשות אלה אינם בעייתיים, אלא מהווים תגובה בריאה ונורמלית למצב חיים מורכב; האדם נאלץ להתמודד עם אובדן הבריאות ולהתאבל על מה שאבד לו.

אתגרים שונים עומדים בפני החולה בשלב זה, כמות האינפורמציה, והטיפול הראשוני הנדרש בד בבד עם החששות והדאגות של המטופל עם קבלת בשורה זו. שלב זה משמעותי מאוד ומהווה גורם מנבא חשוב ביותר על מנת לאפשר היענות טובה של המטופל לנדרש ממנו ולהצלחת הטיפול בטווח הארוך.

לאחר ההסתגלות הראשונית למחלה, ניהול נכון של מחלה כרונית דורש מהחולים הקצאה של משאבים פיזיים ונפשיים. האתגרים בניהול מיטבי של המחלה הינם מורכבים ותלויים בגורמים שונים. רמת הניהול העצמי של החולים ואתגרים פסיכו-סוציאליות, אתגרים חברתיים ומערכתיים. כאשר חלקם בשליטת המטופל וחלקם אינם בשליטתו.

במחלות כרוניות רבות, אחד האתגרים המרכזיים הוא שינוי ושמירה על התנהגויות בריאות בסיסיות.

חינוך והקניית ידע אודות המחלה הינם מרכזיים וחשובים לצורך הצלחה בשינויים אלו ובניהול המחלה, אך כמובן שאינם מספיקים בעיקר לטווח הארוך. גורמים מוטיבציוניים הקשורים לגורמים קוגנטייבים ואישיותיים משפיעים לטווח הארוך ויש צורך לתת דגש רב לחלקים אלו של האדם. תחושת מסוגלות עצמית ויכולת שליטה והשפעה על מדדי המחלה הינם אתגר משמעותי לטווח הארוך. לתחושת המסוגלות שלנו יש אפקט מעגלי ובכך אדם בעל תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה עלול יותר לבחור בפעולה מסוימת ולהמשיך לבצע אותה למרות הקשיים הכרוכים בכך. מכיוון שהתמדה בפעולה מובילה, במקרים רבים, לביצוע מוצלח שלה, הצלחתו של אותו אדם צפויה להמשיך ולחזק את תחושת המסוגלות שלו בתהליך שחוזר על עצמו. 

חוויות אלו הינן חיוניות לאדם החולה במחלה כרונית, ואיש המקצוע ישתדל לנקוט בעמדה של יועץ, אשר שותף לתהליך ומנסה לעזור לחולה לחוות חוויות של הצלחה, במקום דמות סמכותית אשר שופטת ומבקרת את החולה כאשר הוא איננו נענה להוראות.

מעבר למחויבויות השוטפות של המחלה, נאלץ לעיתים האדם המתמודד אם מחלה כרונית, להתמודד עם הפרעות נפשיות חמורות יותר, הקשורות למחלה באופן ישיר או עקיף. המתמודד עם מחלה כרונית נמצא בקבוצת סיכון לפתח קשיים נפשיים הנלווים למחלות, ובפרט חרדה ודיכאון, לעיתים באופן פורמלי אך לעיתים מצב רגשי זה קיים אך אינו מאובחן כיוון שמוסבר כתואם למצבו הרפואי של האדם. 

מעבר לסבל הנפשי הרב, דיכאון וחרדה כרוניים בקרב חולי כרוניים עלולים להוביל להפסקת התנהגויות בריאות ובחירה בהתנהגויות הפוגעות בחולה כגון עישון, ואכילה לא בריאה. יתרה מכך מצבים נפשיים שליליים ידועים כמגבירים תגובות דלקתיות של מערכת החיסון, מפעילים את מערכת העצבים הסימפתטית ובכך משפיעה באופן שלילי על מצבו של הגוף. יחסי הגומלין בין מצבו הרגשי של האדם לבין מחלתו הינם דו-צדדיים, ונוצר מעין ׳מעגל קסמים׳ שלילי המחלה עלולה להגביר דיכאון או חרדה, דבר המוביל להתמודדות פחות טובה, להחמרה של המחלה וחוזר חלילה. במהלך ההתמודדות עם המחלה ייתכנו תגובות דיכאוניות תואמות אשר קשורות לתקופת הסתגלות, לאובדן הבריאות או להתמודדות עם מצבים רפואיים קשים. אמנם, כאשר ההפרעות במצב הרוח של החולה נמשכות תקופה ממושכת ומלוות במצב רוח ירוד הפרעות שינה ותיאבון, אנרגיה נמוכה ולאות, קשיים בריכוז ובקבלת החלטות, ערך עצמי ירוד או הרגשה של ייאוש וחוסר אונים, כדאי להפנות את החולה לאבחון מקיף יותר אצל פסיכולוג רפואי ולקבל טיפול מתאים.

במרפאת פסיפס אנו מבינים את הצורך בהתמודדות עם מחלות כרוניות והבאת החולה למצב שבו הוא שולט על ככל האפשר על השפעת המחלה על חייו וזאת בניגוד למצב שבו המחלה שולטת על חייו.

לצורך כך, היכרות עם המטופל, סיוע בהקניית ידע מתאים, שיפור בתקשורת עם הרופאים, ושימוש באסטרטגיות טיפוליות מעולם הפסיכולוגיה הרפואית לצורך התמודדות ושליטה טובה יותר במחלה הכרונית ובחווית הדחק הנלווית.

סובלים מבעיות רפואיות וכאבים כרוניים?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם