מעי רגיז ומחלות מעי

על רקע התמודדות נפשית

המונח מחלות מעי דלקתיות משמש למעשה לתיאור שתי מחלות: קוליטיס וקרוהן. חשוב לדעת שהאופן בו המחלה מורגשת אצל החולה היא סובייקטיבית ולכן משתנה פעמים רבות מחולה לחולה.

קוליטיס כיבית של המעי הגס היא מחלה דלקתית בה נוצרת דלקת ברירית המעי הגס. הדלקת גורמת לפצעים (כיבים) שטחיים שאינם חודרים לשכבות העמוקות של דופן המעי. המחלה מתחילה כמעט תמיד ברקטום ומתפשטת בהדרגה כלפי מעלה לאורך המעי הגס. קוליטיס כיבית לא גורמת לפגיעה במעי הדק.

קרוהן היא מחלה מעי דלקתית. בשונה ממחלת הקוליטיס, מחלת קרוהן חודרת גם לשכבות העמוקות של דופן המעי. מחלת קרוהן יכולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת, ללא רצף וללא המשכיות, כך שניתן לראות אזורים בריאים ואזורים נגועים לסירוגין.

 

מתי מחלות מעי אלה פורצות? בדר”כ קרוהן וקוליטיס מתפרצות בגילאים 15-30, כאשר יותר ממחצית מהחולים במחלת קרוהן מאובחנים לפני גיל 22. שיא תחלואה נוסף מתרחש בין הגילאים 60-80. למין לא נמצאה השפעה רבה, כאשר שכיחות הקוליטיס נמצאת ביחס דומה אצל גברים ונשים, ובמחלת הקרוהן היחס נוטה במעט לגברים הסובלים מן המחלה יותר מנשים.

סימפטומים 

גם קוליטיס כיבית וגם קרוהן הן מחלות כרוניות, אשר טרם נמצא להן טיפול יעיל. שתיהן בעלות מהלך מחזורי, כלומר- מתפרצות לפרקים ויש בהן גם תקופות של הפוגה (רמיסיה).

סימפטומים של קוליטיס: 

  • שלשול ושלשול דמי
  • טנסמוס (תחושה תכופה של צורך להטיל צואה ללא יציאה משמעותית)
  • התכווצויות בבטן וחום
  • במקרים חמורים יותר ייתכן גם איבוד דם, וכתוצאה מכך הרגשת חולשה, עייפות וסחרחורות.

סימפטומים של קרוהן: 

  • כאבי בטן, שלשול, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, חום, חולשה ועייפות. 
  • לעיתים איזור המעי הנגוע הופך להיות צר יותר, מה שגורם לכאבים ונפיחות בבטן. תחושות אלו מחמירות בעיקר לאחר אכילה. 
  • סיבוכים כגון חסימת מעיים, יצירת פיסטולות (חיבור לא תקין בין איברים פנימיים) בין לולאות מעי או בין המעי לאיברים סמוכים, פיסורה (סדק בעור פי הטבעת) וכיסי זיהום בחלל הבטן (אבצס).

חומרת הסימפטומים שונה מאדם לאדם: חלק מהאנשים סובלים מהתקפים מתונים ולכן מטופלים בעיקר בתרופות ודיאטה. במקרים חמורים, החולים סובלים מהתקפים עזים המחייבים אשפוז ולעיתים אף התערבות כירורגית.

לשם האבחון מבצעים בדיקות מקדמיות הכוללות בדיקה כללית של הגוף, בעיקר באזור הבטן ופי הטבעת. הבדיקה המקדמית כוללת גם בדיקות מעבדה של צואה, שתן ודם. אם הבדיקות מצביעות על מחלת מעי דלקתית, מבצעים בדיקות נוספות במטרה למצוא אבחנה מדויקת, לברר באיזו צורה נגוע המעי, ומהי חומרת המחלה.

 

הבדיקות לאיתור מחלת המעיים מתחלקות לארבעה סוגים עיקריים:

  1. אנדוסקופיה (בדיקת המעיים בעזרת צינור עם סיב אופטי המוחדר למערכת העיכול דרך הפה או פי הטבעת).
  2. בדיקות רנטגן.
  3. בדיקת אולטראסאונד של הבטן.
  4. בדיקה טומוגרפית ממוחשבת של הבטן (CT Scan).

הגורמים

על אף שלא נמצאה סיבה אחת מובהקת למחלות אלה, המחקרים הרפואיים מצביעים על כך כי יתכן שמספר גורמים משפיעים יחדיו וקשורים בהיווצרות הקרוהן והקוליטיס. בין הגורמים הבולטים ניתן למנות את הבאים:

 

ויסות חיסוני פגום

תורשה

גורמים סביבתיים

גורמים נפשיים

קרוהן וקוליטיס עשויות להתפתח כתוצאה מתגובתיות יתר של מערכת החיסון כנגד חיידקים או כנגד רקמות של הגוף עצמו.

קרוהן וקוליטיס הן מחלות עם מרכיב גנטי. ידוע כיום כי קיימת נטייה משפחתית לפתח את המחלה. יתר על כן, המחלה נפוצה יותר בקבוצות אתניות מסוימות. יחד עם זאת אין ראיות ברורות בנושא.

יתכן כי הרגלי אכילה לקויים ונטילת תוספי מזון תורמים להתפתחות קרוהן וקוליטיס . טענה זו נתמכת על ידי העובדה כי ישנה עליה בשכיחות מחלות אלו במדינות מתועשות.

דחק ומצוקה נפשית עלולים לגרום להגברת תדירות ועוצמתם של התקפי הקרוהן וקוליטיס.

 

 

גורמים נפשיים

 

כל מחלה כרונית עשויה לעורר תגובות ורגשות שונים הנובעים מהצורך להסתגל לשינויים באורח החיים ובהגדרה העצמית הנובעים מעצם המחלה. ישנן כמה תגובות רגשיות אפשריות העלולות להיווצר כתוצאה ממחלות מעיים דלקתיות.

חרדה

קרוהן וקוליטיס עשויות לעורר תחושת חרדה חולפת על רקע מצב של מתח, דאגה, חשש ואי נוחות או תכונת אופי, כלומר, נטייה לחוות חרדה בקלות יחסית. מחקר שהשווה בין נבדקים בריאים לבין נבדקים עם קרוהן או קוליטיס מצא כי לחולים במחלות אלו אין נטייה חזקה יותר לחרדה כתכונת אופי. לעומת זאת, הם מראים רמות גבוהות של חרדה על רקע המחלה. 

החרדה המאפיינת חולי קרוהן וקוליטיס רבים עשויה להופיע משלב האבחנה ולאורך ההתמודדות. רמות גבוהות של חרדה לאורך זמן עלולות לפגוע באיכות החיים, לגרום לסבל פסיכולוגי ופיזיולוגי, לפגוע בתפקוד היומיומי, ביחסים הבין-אישיים ובקבלת ההחלטות.

הערכת איכות החיים מתייחסת למגוון מרכיבים כגון תפקודו החברתי, הרגשי והקוגניטיבי של המטופל, התמודדותו עם חוסר וודאות, עם כאב ועם דימוי גוף וליכולתו להיות נייד ופעיל בחיי היום יום.

פגיעה באיכות החיים נגרמת הן בשל ירידה בתפקוד הפסיכולוגי והן בעקבות פגיעה בתפקוד הפיזיולוגי. ממחקרים עולה כי פגיעה באיכות החיים קשורה יותר למרכיבים פסיכולוגיים מאשר למרכיבים פיזיולוגיים לפיכך ניתן לשפר את איכות החיים על ידי אימוץ צורת חשיבה שונה. 

התגובה הנפשית מתעצמת בשל סיבות שונות:

  • אי וודאות בנוגע לעתיד
  • חוסר תקווה לריפוי מוחלט (גם אחרי ניתוח)
  • תלות בטיפולים תרופתיים ממושכים, ההכרח לשמור על דיאטה, מעקב רפואי מתמיד. 

סיבות אלה עלולות להגביר את המצוקה הנפשית ולגרום לדיכאון וייאוש, מתח ומצב רוח ירוד, המשפיעים על המחלה ומושפעים ממנה.

השפעת הכאב על התחושה הנפשית

תפיסת הכאב יכולה להשפיע על תפיסת המחלה, אשר בתורה יכולה להגביר את הקשב שהמטופל מפנה אל הכאב שלו.

כך נוצר מעגל קסמים בו גורמים פסיכולוגיים שונים משפיעים זה על זה – מתח עלול להגביר את תפיסת כאב הבטן, שעלולה בתורה לגרום לריבוי שלשולים, הגברת הסימפטומים עלולה לפגוע במצב רוח ולגרום לדיכאון וחרדה, שבתורם יגבירו את הפגיעה באיכות החיים. 

כלומר, הפסיכולוגיה של החולה משפיע על מצבו הפיזיולוגי המחלה, ויכולה להשפיע עליה, כך שנוצר מעגל קסמים המגביר את עצמו.

 

הדאגות של חולי הקרוהן והקוליטיס

קרוהן או קוליטיס גורמות לדאגות רבות בקרב החולים. חלק מהדאגות קשורות בתפקוד היומיומי, כך למשל חולים רבים מתכננים את זמני הארוחה לפי הנגישות לשירותים, חוששים מרעשים וריחות של פעילות המעיים ומכך שאולי לא יוכלו להתאפק. דאגות נפוצות אחרות הן בחיי הזוגיות וחיי מין, תפקוד תעסוקתי, ספורט ופעילויות פנאי . רבים מהחולים במחלת קרוהן או קוליטיס כיבית מודאגים גם מתופעות לוואי של התרופות או הסטומה.

קיים הבדל בין נשים לגברים בנושאים המעסיקים אותם. נשים החולות במחלת מעי דלקתית מוטרדות יותר מנושאים הקשורים לתדמית הגוף, תפיסה עצמית ומשיכה פיזית. גברים, לעומתן, עסוקים יותר בנושאים כגון מימוש עצמי, דאגות כלכליות או תחושת היותם “נטל” על המשפחה.

שלבי התמודדות 

לא פעם חולים המתמודדים עם קרוהן או קוליטיס מכחישים את מצבם עם פרוץ המחלה. אומנם מידה מסוימת של הכחשה היא מנגנון בריא שמגן עלינו ועוזר להתמודד, אך הבעיה נוצרת במקרים בהם נעשה שימוש גורף במנגנון זה. 

הכחשה מופרזת עלולה לפגוע בנכונות להיענות לטיפולים הרפואיים ומסכנת את החולה. במקום להכיר את גופו ואת צרכיו, החולה עלול להתעלם מאותות אזהרה וכך קיים סיכון להתקף נוסף.

לאחר שלב ההכחשה חולים רבים מרגישים לעיתים קרובות כעס, ובשלב הבא נעים לעבר שאלות קיומיות בנוסח “למה אני”. השלב ששואפים להגיע אליו הוא קבלה של המחלה והסתגלות שתאפשר חזרה לתפקוד נורמאלי.

תמיכה חברתית ומשפחתית 

קוליטיס וקרוהן מצריכות מהחולה לעצב מחדש את סגנון חייו ולערוך שינויים על מנת להתמודד עם המחלה. שינויים אלו משפיעים על הסובבים את החולה- בני זוג, ילדים, שותפים לעבודה ועוד.

שלשולים, יציאות או פחד שמא האדם לא יצליח להתאפק עלולים לגרום לבושה או מבוכה מול אנשים קרובים,  וכתוצאה האדם המתמודד עם קרוהן או קוליטיס עלול להימנע מלשתף ומלחפש תמיכה חברתית ולסבול מבדידות.

הסטיגמה הקשורה במחלות מעי דלקתיות יכולה גם להשפיע על נושאים כגון תפיסת גוף והערכה עצמית. יחד עם זאת, מטופלים שמצליחים להתגבר על המבוכה, הבושה והסטיגמה ומגייסים תמיכה חברתית מדווחים על שיפור ביכולתם להתמודד, על הפחתת רמות הדחק ועל שיפור באיכות חייהם.

 

הבנת הקשר בין גוף לנפש במחלות מעי דלקתיות

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי: לפי המודל יש להבין את מצב החולה במחלת קרוהן או קוליטיס כהשפעה הדדית של גורמים פיזיים, חברתיים ונפשיים. לפי המודל, אירוע מעורר מתח עלול לעורר התקף של המחלה, בין אם באופן ישיר ובין אם בצורה עקיפה. מתח נפשי מתמשך מסוגל לשנות את תפקודה הפיזיולוגי של מערכת העיכול בדרכים שונות. 

השפעת המתח על גופנו: הורמונים כמו אדרנלין ונוראדרנלין, שהם חומרים שהגוף מפריש בזמן מתח, מפחיתים את כמות הדם המוזרמת למערכת העיכול. כאשר המתח הנפשי נמשך תקופה ארוכה, האדרנלין מופרש בכמות גדולה ולפרק זמן ארוך, וכך תתכן יציאה מאיזון של מערכות פיזיולוגיות.

המתח והמערכת החיסונית: פעילות יתר של מערכת החיסון מהווה הסבר אפשרי למחלות מעי דלקתיות. קורטיזול, חומר המופרש בזמן מתח, משבש את פעילות המערכת החיסונית ומפריע לתגובה החיסונית הטבעית של הגוף כנגד זיהומים. לכן, התערבויות המיועדות להסדיר את המערכת החיסונית, כגון טכניקות הרפיה ודמיון מודרך, יכולות לסייע במדדים פיזיולוגיים של המחלה.

במחקר שבחן את הקשר בין מחלות מעי דלקתיות ומתח נפשי, מצא כי קיים קשר בין חומרת הסימפטומים לבין מצוקה נפשית, כך שככל שאנשים חוו יותר תסמינים של המחלה כך גברה מצוקתם הנפשית. מחקרים אחרים תומכים בהשערה ההפוכה, לפיה גורמי מתח משפיעים על מהלך המחלה ועל הסימפטומים, כלומר ככל שהחולים חווים יותר מתח ודחק, הסימפטומים מחריפים. כך או אחרת, רוב המחקרים מחזקים את הטענה כי קיים קשר בין מתח לבין מהלך המחלה, או לתדירות ולעוצמת ההתלקחויות.

שינוי ההתייחסות למתח בכלל ולמחלה בפרט יכול לשבור מעגל זה ולהתחיל מעגל חדש, חיובי יותר, שיוביל לשיפור במחלה.

סובלים מבעיות רפואיות וכאבים כרוניים?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם